פרץ נ' חברת האחים עובדיה שירותי ניקיון ושמירה בע"מ ואח'

פסק דין

החלטנו לקבל את בקשת הנתבעת 2 למחיקת התביעה נגדה על הסף. להלן נימוקינו:

התביעה

התובע עבד אצל הנתבעת 1 (להלן: חברת האחים עובדיה), שהינה חברת למתן שירותי שמירה וניקיון, כמאבטח בקופת חולים בירושלים מחודש 1/05 עד לחודש 1/12.

לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו למתן סעדים שונים, הצהרתיים וכספיים וכן בקשה לצו למניעה קבוע. עיקרי הסעדים שהתבקשו עניינם בזכויותיו של התובע בגין עבודתו וסיום עבודתו בחברת האחים עובדיה. סך הסעדים הכספיים שהתובע תובע בגין זכויותיו השונות מסתכם ב-168,962 ₪.

הסעדים ההצהרתיים שהתבקשו בכתב התביעה מתייחסים לתוקפם המשפטי של תניות מסוימות שקבועות בהסכם העבודה האישי שעליו התובע חתום עם חברת האחים עובדיה. הסעד שנתבקש הוא הצהרה על היעדר תוקף משפטי לאותן תניות. כן התבקש סעד של צו מניעה האוסר על חברת האחים עובדיה לכלול תניות אלה בעתיד בהסכמים שהיא כורתת עם עובדיה.

כנגד הנתבעת 2 (ההסתדרות) התבקש סעד הצהרתי הקובע "שעל אף שהנתבעת 1 חברה בארגון חברות השמירה הלכה למעשה לא מתקיימים במפעלה יחסי עבודה קיבוציים, וכי הנתבעת 2 לא פעלה לאכיפת זכויות התובע במהלך כל שנות עבודתו". בהמשך כתב התביעה נטען כי חרף היותו של מקום העבודה אצל חברת האחים עובדיה "מקום עבודה מאורגן", בפועל לא קיים ועד עובדים בחברה וכי יחסי עבודה קיבוציים לא מתקיימים בה. כן נטען שההסתדרות לא אכפה את זכויות התובע וכי היא אפשרה לחברת האחים עובדיה להפר אותן. בסעיף האחרון של כתב התביעה התבקש בית הדין בזו הלשון: "ככל שבית הדין יסרב לקבוע כי יחסי העבודה הקיבוציים נותרו על הנייר בלבד וכי יש להם תחולה, יבקש התובע לחייב את שתי הנתבעות ביחד ולחוד בשל הפרת זכויותיו".

הבקשה לסילוק על הסף

ההסתדרות ביקשה למחוק את התביעה נגדה על הסף בהיעדר עילה ובהיות התביעה טרדנית וקנטרנית. לעניין זה טוענת ההסתדרות שהסעד המבוקש נגדה מעורפל ולא ברורה מהותו או התועלת שתצמח לתובע מקבלתו.

לטענת ההסתדרות, העילה היחידה המוכרת נגד ארגון עובדים היא הפרה של חובת הייצוג ההוגן, אך טענות התובע בעניין זה לא פורטו והן בגדר טענות בעלמא, ומכל מקום הן אינן מקימות לתובע זכות לחיובה של ההסתדרות יחד ולחוד עם חברת האחים עובדיה, ככל שיימצא שיש ממש בטענות התובע נגדה.

בתגובתו לבקשה טוען התובע כי לא יתנגד למחיקת התביעה נגד ההסתדרות ובלבד שהיא תודה כי בפועל לא התקיימו יחסי עבודה קיבוציים בחברת האחים עובדיה. ככל שההסתדרות לא תודה בכך, התובע עומד על תביעתו נגד ההסתדרות.

בתגובה לבקשת ההסתדרות לסילוק התביעה נגדה על הסף, טוען התובע כי הפרת חובת הייצוג ההוגן אינה מצטמצמת למקרים של קנוניה בין המעסיק לארגון העובדים נגד אינטרס העובדים, אלא גם כאשר ארגון העובדים מתרשל במילוי תפקידו, כפי שאירע לטענת התובע בעניינו. לעניין זה טוען התובע כי משכרו לא נוכו דמי טיפול, ההסתדרות לא ביקרה במקום העבודה, לא ארגנה ועד עובדים, לא פעלה לאכיפת זכויות התובע ולא יידעה אותו על זכויותיו לפי הסכמים קיבוציים שההסתדרות כרתה עם ארגון חברות השמירה. בנסיבות אלה, כאשר ההסתדרות חתמה על ההסכם הקיבוצי הכללי בשנת 1972 אך לא עשתה דבר לאכיפתו בחברת האחים עובדיה, אין היא יכולה לטעון שחברת האחים עובדיה הוא מקום עבודה מאורגן. התובע מסתמך בטיעונו על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעע 629/07 וירון נ. תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ ואח' (מיום 3.1.11, להלן: "עניין וירון").

נימוקי הכרעתנו

התובע מבקש למעשה שני סעדים נגד ההסתדרות. הסעד הראשון הוא סעד הצהרתי הקובע שחברת האחים עובדיה אינה מקום עבודה מאורגן. הסעד השני, אשר נתבע רק למקרה שההסתדרות תתנגד למתן הסעד הראשון, הוא חיובה של ההסתדרות יחד ולחוד עם חברת האחים עובדיה בזכויותיו.

לדעתנו, צודקת ההסתדרות בטענתה כי הסעד ההצהרתי המבוקש לפיו חברת האחים עובדיה אינו מקום עבודה מאורגן, מעורפל ואינו ברור. לבית הדין לא מוכר מונח משפטי מוגדר בעל משמעות אוניברסאלית של "מקום עבודה מאורגן", וכתב התביעה אינו מפנה להגדרה כזו.

לעניין אישור תובענה כתובענה ייצוגית קיימת בפסיקה הבחנה בין "מקום עבודה מאורגן" לבין "מקום עבודה שאינו מאורגן". בפסיקה שקדמה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 הודגש כי ככלל אין לאשר תובענה כייצוגית נגד מעביד שמפעלו הוא "מקום עבודה מאורגן" (עע 300031/98 התעשייה האווירית לישראל בע"מ נ. יהודה מורג, פד"ע לה 289, עע 1210/02 ביברינג נ. אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פד"ע לח 115). גם בפסיקה מאוחרת לחוק תובענות ייצוגיות אשר יישמה את הוראותיו, קיימת הבחנה בין מקרה בו חל הסכם קיבוצי במקום עבודה וקיים בו ארגון עובדים פעיל לבין מקרה בו חל הסכם קיבוצי בו ארגון העובדים אינו פעיל (עניין וירון).

אלא שלא די בכך כדי להצדיק היזקקות בית הדין לשאלה זו בהיעדר כל בקשה בהליך זה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית. בהתאם לכך, נראה כי ההצהרה המבוקשת על ידי התובע נטולת כל הקשר רלוונטי והוא לא השכיל להצביע על עניין מהותי שיש לו בקבלת הצהרה המבוקשת על ידו. כידוע, מתן סעד הצהרתי הינו בשיקול דעת בית הדין ועל תובע המבקש סעד כזה לשכנע בכך שיש לו אינטרס ממשי בקבלתו.

אשר לעניין הבקשה לחייב את ההסתדרות יחד ולחוד עם חברת האחים עובדיה בזכויות התובע במקרה שההסתדרות לא תודה כי חברת האחים עובדיה אינו מקום עבודה מאורגן, הרי שהתביעה נעדרת עילה. התובע לא הסביר בכתב התביעה מהו הבסיס המשפטי לסעד זה הנתבע על ידו, ולבית הדין לא מוכרת עילה שבדין לחייב ארגון עובדים בתשלום זכויות עובד מכוח עבודתו והפסקת עבודתו אצל מעביד שחל עליו הסכם קיבוצי שארגון העובדים הוא צד לו, בנסיבות בהן ארגון העובדים לא יידע את העובד על זכויותיו לפי ההסכם הקיבוצי, לא גבה דמי טיפול ארגוני, לא ביקר במקום העבודה ובאופן כללי התרשל באכיפת זכויות העובד.

על יסוד כלל האמור לעיל אנו מורים על מחיקת התביעה נגד ההסתדרות על הסף, ללא צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.